החיים לא פשוטים - או כן ?

נולדנו למציאות שאינה פשוטה כלל, החיים מאתגרים מאוד וצריך להיות כאן חזקים.

אך כמה קשה להיות חזק במציאות כל כך מסיחת דעת ומטלטלת! 

אנחנו האנוש שמים לעצמנו מקלות ברגלים, 

לומדים איך לפצוע את עצמנו רק כדי להרגיש רגש שיחלוף בעוד זמן קצר. 

פרסומות ללא הרף, שיווק אינטנסיבי העובד בצורה פסיכולוגית על התת מודע של האדם (לדוגמא השלטים "התמימים" שתלויים באיילון) המוביל לניוון של העצמי תחושה שבה אתם חייבים עוד ועוד מהבחוץ כי הוא מזין את האושר, מחשבות של תלונה וקיטור, חוסר יכולת לשבת ולהתרכז, חוסר יכולת לבנות משמעת עצמית המוביל לחוסר קירבה ללב.

אך להגיד לכם את האמת?

צריך להיות חזקים כאן תודעתית, כי ככל שהמציאות החומרית משתכללת והעולם מתפתח, התודעה החברתית, המיינד, הטכנולגיה והמוסכמות כך גם המציאות נהיית יותר קשה ובכך לוכדת אנשים במציאות של סבל פנימי לא מתוקשר, קושי, אוינות, חרדות, תחושת בדידות, תחושת לא מספיק טובים, סטרס, מחשבות כוזבות ועוד. 

ידעתם שהמיינד שלנו התפתח? 

לפני אלפי שנים לא הייתה לנו את אותה אינטליגנציה כמו שהיום אנחנו מחזיקים בה ובמה זה מועיל לנו? 

בכך שאנו יכולים יותר ויותר לעזור לעצמנו, אך למה כל כך מאתגר לאדם לעזור לעצמו?

 מהסיבה שהדעת שלו מוסחת, מוסחת לאין סוף רשמים שטותיים ודברי הבלים ובכך אין בהירות במחשבה.

מפתחים תלות בכל- תלות במה יגידו, תלות באם כך יאהבו אותי?, האם זה בסדר שכך אני נראה, תלות מהפחד להיראות משוגע, שונה, אחר, מוזר ועוד כל כך הרבה תלות ותלות.

אך אם אתה כאן קוראים את הבלוג שאני רושמת אני בטוחה שיש בכם את הזיקה להבין קצת מעבר, להתחבר לפוטנציאל שבכם לאהבה שבכם ולהיזכר כמה נעים לחיות בשלווה פנימית.

עליכם להיות המושיעים של עצמכם,

עליכם לדאוג לזמן עם עצמכם לבד ולהתחיל להתאהב בעצמכם,

עליכם להתמודד עם שקט,

עליכם לדאוג להבין בכל יום איך אתם מדברים עם אנשים, מאיפה צורת הדיבור שלכם הגיעה? האם כך אתם רוצים להמשיך או לשנות משהו?

מנין הגיעה הנטייה המחשבתית שלכם?

לדאוג ולהבין לעומק שאין תחרות, אין יעדים, אין זמן, אין חששות ואין אי אפשר.

יש אהבה בלתי מתפשרת בעצמכם, אהבה בלתי מתפשרת ביכולות שלכם, אהבה בלתי מתפשרת בגרסה המדהימה שלכם שאתם יכולים להיות, להתאהב בעצמי שלכם שאותו אתם כל כך חולמים להיות, אם לא עכשיו אז מתי?

הכל חולף כאן ויום אחד נמות אז שווה להתעורר ולהבין שהמוח הוא גמיש כך גם הרגשות והמבט לחיים.

רגשות כמו קנאה, כעס, עצבות, חוסר שביעות רצון- להפוך להודיה. 

לחזור להתרכז בלב ולהגיד אני מאושר.ת בחלקי.

המציאות בחוץ מלמדת אותנו לחשוב שאנחנו צריכים דברים מסויים כדי להרגיש שמחה,

אנחנו צריכים הישגים כדי להרגיש טוב עם עצמו, לא אהוביי.. אנחנו צריכים להיות ביצירה ועשיה המברכת את הגוף נפש שלנו ואת כל שאר המחשבות להחזיר לאלוהים ולהגיד לו שסיימתם להתעסק ב**ה ומהיום אתם חוזרים להיות 1 עם עצמכם. 

יצור היוצר ובורא את שאהבת נפשו. 

תרגיל-

מה אתם אוהבים לעשות? אתם עושים את זה מספיק?

מה גורם לכם לשמחה?

מאיזה מחשבות אתם רוצים להיפטר?

איזה מחשבות להוסיף?

מה עכשיו תעשו עבורכם?

מאיה תמיר